מידע למטייל בליטא היהודית

בית העלמין היהודי באלקסוט (Aleksotas), רובע בקובנה (Kaunas), ליטא, הוא אחד מבתי העלמין היהודיים החשובים בעיר, והוא משקף את ההיסטוריה הארוכה והמורכבת של הקהילה היהודית בקובנה. בית העלמין נוסד ככל הנראה במאה ה-19 ושימש את יהודי קובנה – עיר שהייתה מרכז יהודי תוסס, במיוחד בתקופת "ישיבת סלובודקה" הסמוכה.

בבית העלמין טמונים רבים מראשי הקהילה, רבנים, סוחרים, מחנכים ונפשות מן היישוב. אף שלא כל המצבות השתמרו בשל השנים הקשות שעברו על ליטא, כולל תקופת השואה והשלטון הסובייטי, ניתן עדיין לראות מצבות עתיקות, חלקן עם כיתובים עבריים וחריטות אמנותיות אופייניות לתרבות הקבורה היהודית בליטא.

בשנים האחרונות התקיימו יוזמות שימור וניקוי של המקום בשיתוף גורמים יהודיים ועמותות מקומיות, מתוך מטרה להחזיר לו את מקומו ההיסטורי ולכבד את זכר קבוריו. בית העלמין באלקסוט מהווה עדות אילמת למורשת יהודית עשירה שהייתה חלק בלתי נפרד מהעיר קובנה.

הפורט התשיעי (Ninth Fort) הוא מבצר בצפון-מערב קובנה, ליטא, שנבנה במאה ה-19 כחלק ממערך ביצורים רוסי. במהלך מלחמת העולם השנייה, הפך המקום לאחד מאתרי ההשמדה המרכזיים של יהדות ליטא – כאשר הנאצים והמשתפים הליטאים השתמשו בו לכליאת אלפי יהודים, בעיקר מגטו קובנה, וכן יהודים שהובאו ממערב אירופה, כולל צרפת, גרמניה והולנד. בין השנים 1941–1944, נרצחו במקום למעלה מ-30,000 בני אדם, רובם יהודים, בירי המוני בבורות שנחפרו בחצר הפנימית של הפורט. כיום משמש הפורט התשיעי אתר זיכרון ומוזיאון, שבו מוצגים מסמכים, תמונות ועדויות על מעשי הזוועה שבוצעו במקום. במקום ניצבת גם אנדרטה מרשימה שנבנתה ב-1984 – פסל בטון עצום בגובה כ-32 מטרים, המסמל את שואת יהודי ליטא ואת שברון הלב של האנושות. הפורט התשיעי הוא עדות מצמררת לעוצמת הרשע – אך גם לזיכרון ולחובה ההיסטורית לזכור ולא לשכוח.

ביתו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל, הממוקם ברחוב שיאולי (Šiaulių g. 6) בעיר וילנה שבליטא, היה במשך עשרות שנים מוקד רוחני, הלכתי וקהילתי מהמרכזיים באירופה. הרב גרודזינסקי, שנחשב לאחד מגדולי הפוסקים והמנהיגים של יהדות ליטא במאה ה־20, הפך את ביתו הצנוע למרכז שוקק חיים של הנהגה תורנית עולמית. מדי יום פקדו את הבית מאות פונים – רבנים, ראשי ישיבות, סוחרים ועניים – שביקשו עצה, פסיקה או סיוע. בחדר עבודתו, בין מדפי ספרים וחידושי תורה, נכתבו תשובות הלכתיות שהשפיעו על קהילות יהודיות בכל העולם. משם גם נוהל "ועד הישיבות", הגוף שהקים הרב במטרה לתמוך בישיבות ליטא ולשמר את חיי התורה תחת מציאות קשה של מצוקה כלכלית ואיומים מדיניים. למרות פשטות המבנה, הבית שידר עוצמה רוחנית, חמלה ומעורבות עמוקה בכלל ישראל. כיום מוצב על הבית שלט זיכרון בשלוש שפות – ליטאית, עברית ואנגלית – המנציח את תרומתו יוצאת הדופן של הרב גרודזינסקי ואת מקומו המרכזי בהיסטוריה של יהדות ליטא. הבית מהווה אתר מורשת מרגש לעולם התורה שפרח בוילנה ולדמות שהייתה עמוד התווך של הנהגת הדור.

המרכז היהודי בקובנה (Kaunas Jewish Community Center) הוא מוקד תרבות, חינוך וזיכרון המהווה חוליה מחברת בין עבר יהודי מפואר להווה מתחדש. המרכז ממוקם בעיר שהייתה בעבר אחד ממעוזי הרוח של יהדות ליטא, ביתן של ישיבות מפורסמות, קהילות תוססות ומנהיגים רוחניים חשובים. כיום פועל המרכז לשימור המורשת היהודית של קובנה דרך פעילויות קהילתיות, תערוכות היסטוריות, הרצאות, אירועים חינוכיים וסיורים בעיר העתיקה ובאתרי השואה. הוא משרת את הקהילה היהודית המקומית הקטנה שנותרה בעיר, לצד מבקרים, חוקרים ותיירים מרחבי העולם. המרכז מהווה נקודת מפגש בין דורות, בין תרבות לזיכרון, ובין הזהות היהודית המקומית לעולם היהודי הרחב, תוך שימור רוח קהילת קובנה והעבר העשיר של יהדות ליטא.

ב־2017 נפתח מקווה מפואר בקובנה, לאחר היעדרות של כ־75 שנים של מקוואות יהודיות פעילות בעיר. הבנייה בוצעה ביוזמת המרכז היהודי בקובנה (Jewish Center Kaunas), בהשגחת הרב גדליה אולשטיין, מומחה עולמי בתחום המקוואות, ובתמיכה יהודית קהילתית גלובלית כולל ישראלים הלומדים בעיר את מקצועות הרפואה לסוגיה. עיצוב המבנה בוצע ביד הרמה והמקצועית מאוד של רחלי שינפלד. במקווה הטהרה שילבו שילוב בין תחזוקה הלכתית קפדנית לבין עיצוב מודרני."מקווה מים חיים" זה מנתב מחדש לחיות רוחנית, תרבותית ופיזית בעבור נשים יהודיות בעיר. המקום פתוח לנשים יהודיות בליטא ולסטודנטיות ישראליות, ומעניק את עוגן ההתחדשות לקהילה המקומית .

ישיבת סלבודקה, שנוסדה בעיירה סלבודקה הסמוכה לקובנה שבליטא בסוף המאה ה-19, הייתה אחת מהישיבות החשובות והמשפיעות בתולדות יהדות מזרח אירופה. הישיבה הוקמה על ידי הרב נתן צבי פינקל, הידוע בכינויו "הסבא מסלבודקה", והיא נודעה במיוחד בזכות הדגש ששם על תנועת המוסר – גישה חינוכית-רוחנית שהעמידה את גדולת האדם, טיפוח האישיות, ויראת שמיים כמרכז החינוך התורני. ישיבת סלבודקה הצטיינה בשילוב של עיון תלמודי מעמיק עם בניין רוחני אישי, והצמיחה דורות של תלמידי חכמים, רבנים ומנהיגים רוחניים שהפיצו את דרכה ברחבי העולם היהודי – ובהם גם בארץ ישראל וארצות הברית. בתקופת השואה הושמדה הקהילה והישיבה יחד עם רבים מתלמידיה, אך רוח סלבודקה לא נכחדה: הישיבה הוקמה מחדש בישראל (בבני ברק) ובארה״ב, והיא ממשיכה עד היום לפעול ברוחו של הסבא ולהשפיע על עולם התורה.

הפורט השביעי (Fort VII) בקובנה, ליטא, הוא אחד ממבצרי ההגנה שהקימו הרוסים בסוף המאה ה-19 כחלק ממערך הביצורים של העיר. במהלך הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, הפך הפורט לאתר כליאה, עינויים והוצאה להורג – והיה המקום הראשון שבו בוצעו מעשי רצח המוניים של יהודים בליטא. כבר ביולי 1941, זמן קצר לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות, הובלו לפורט השביעי מאות מיהודי קובנה ונרצחו בירי, על ידי חיילים גרמנים ומשתפי פעולה ליטאים. עם הזמן, שימש הפורט גם כמתקן כליאה ליהודים לפני שילוחם להשמדה בפורט התשיעי או באתרים אחרים. הפורט השביעי מסמל את תחילתו של פרק האימים בשואת יהדות ליטא, והיום מוצב בו שלט זיכרון המתעד את מעשי הרצח שבוצעו בו. המקום מהווה עדות מצמררת לפשעים שבוצעו בתחילת השואה, עוד לפני שהוקמו מחנות ההשמדה בפולין.

בית סוגיהארה (Chiune Sugihara) שבליטא, הממוקם בעיר קובנה (Kaunas), הוא הבית ההיסטורי שבו פעל במהלך מלחמת העולם השנייה הדיפלומט היפני צ'יאונה סוגיהארה – מי שנודע לימים כ"חסיד אומות העולם". סוגיהארה כיהן כסגן הקונסול של יפן בליטא, ובקיץ 1940, תוך סיכון אישי גדול ולמרות התנגדות ממשלתו, החל להנפיק אלפי אשרות יציאה ליהודים שנמלטו מהנאצים, בעיקר תלמידי ישיבות ורבנים. בזכותו ניצלו כ־6,000 יהודים, שהצליחו להימלט דרך ברית המועצות ולבסוף להגיע ליפן ולמקומות מבטחים. הבית שבו התגורר ופעל הפך כיום למוזיאון הנצחה, שבו ניתן ללמוד על סיפור חייו, על פעולתו ההרואית, ועל האנושיות שגילה בשעה גורלית. ביקור בבית סוגיהארה הוא חוויה מעוררת השראה, המזכירה את כוחו של אדם יחיד לעמוד מול הרשע ולפעול באומץ למען הצלת חיים.

בית הכנסת הגדול בקובנה (Kaunas) היה מהמרכזים הרוחניים והקהילתיים החשובים בליטא, ושימש במשך דורות את הקהילה היהודית הענפה של העיר. המבנה המרשים נבנה באמצע המאה ה-19 בסגנון נאו-מורי, וכלל אולם תפילה רחב מימדים, תקרה גבוהה מקושטת, עזרת נשים, ועבודות עץ מרהיבות. הוא נודע לא רק בגודלו וביופיו, אלא גם בזכות הרבנים הדגולים שפעלו בו, בהם הרב אברהם דוב כהנא שפירא והרב יצחק אלחנן ספקטור – ממנהיגי יהדות ליטא במאה ה-19. בית הכנסת היה מוקד מרכזי לתפילה, דרשות, לימוד תורה וחיים קהילתיים, ושימש בית לאלפי מתפללים, במיוחד בשבתות ובמועדים. בתקופת השואה נפגעה קשה הקהילה, והמבנה עצמו הושחת, הוזנח ולבסוף חדל מלשמש לתפילה. כיום מתבצעות יוזמות לשימור, תיעוד ולעיתים גם שיקום – כסמל למורשת המפוארת של יהדות קובנה ולחיים היהודיים ששגשגו בה.

בית המדרש המיוחס לרבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל בקובנה היה אחד ממוקדי התורה המרכזיים בעיר ושימש דוגמה חיה לעוצמתה הרוחנית של יהדות ליטא. רבי יצחק אלחנן, שכיהן כרבה של קובנה במחצית השנייה של המאה ה־19, היה מגדולי הפוסקים בדורו, ודמות מנהיגותית שהשפעתה חרגה הרבה מעבר לגבולות ליטא. בית המדרש ששכן בעיר שימש לא רק כמקום תפילה ולימוד תורה, אלא גם כמוקד לפסקי הלכה ולמענה לשאלות קהילתיות מרחבי העולם היהודי. תלמידי חכמים ורבנים נהרו למקום כדי לשמוע את דבריו ולהתייעץ עמו. במרוצת השנים הפך בית המדרש לסמל של חיי תורה, מסורת ומוסר, ושמו נקשר לעשייה הלכתית עמוקה ולחיי קהילה עשירים. כיום, זכרו של רבי יצחק אלחנן ומורשתו נשמרים, ובית מדרשו נותר חלק בלתי נפרד מהנוף ההיסטורי והתרבותי של יהדות קובנה.